בהתאם לאטימולוגיה עצמה של המונח “מניפסט” , הטקסט הבא מתכוון לחשוף אינטואיציות יסודיות מסוימות, להסביר הישגים תיאורטיים ולגבש אוריינטציות.
מתח הטבוע במחשבה היהודית
המסורת היהודית נשענת על מתח מהותי בין שתי תכונות אלוהיות: דין (משפט) ורחמים (חסד). דואליות זו, רחוקה מלהיות סתירה תיאולוגית, מהווה את אחד העקרונות המבניים של התנ”ך העברי, הספרות הרבנית, הפילוסופיה של ימי הביניים והמיסטיקה הקבלית.
השאלה הבסיסית היא זו:
כיצד יכול אלוהים צודק לחלוטין להיות רחום עד אין קץ?
המחשבה היהודית אינה פותרת את המתח הזה על ידי ביטול אחד הקטבים. להיפך, היא מציעה דיאלקטיקה דינמית שבה צדק וחסד מתקנים זה את זה.
צדק מבטיח את הסדר המוסרי של העולם.
הרחמים מבטיחים את האפשרות של המשכיותה.
בלי צדק, העולם יהפוך לשרירותי.
בלי רחמים, זה יהפוך לבלתי ראוי למגורים.
מתח זה אינו רק תיאולוגי. הוא מהווה את הבסיס לאנתרופולוגיה מוסרית: אחריות אנושית, אפשרות הסליחה, ועצם מבנה ההיסטוריה.
עורכים:
הרב חיים בנדו (מנהל), צרפת